המונח „רשויות המס” משמש בדרך כלל לתיאור היחידות המטפלות בגביית מסים ובפיקוח על דיווחי עסקים. בישראל, בעל עסק מתנהל בעיקר מול מס הכנסה, מס ערך מוסף וביטוח לאומי. לעיתים מצטרפים גם מיסוי מקרקעין, מכס או מס קנייה, לפי סוג הפעילות. אף שהגופים מקבלים מידע זה מזה, לכל מערכת תיק, דיווחים, מועדים וסמכויות משלה.
מס הכנסה
מס הכנסה עוסק בהכנסה וברווח החייב של היחיד או החברה. עצמאי משלם בדרך כלל מקדמות במהלך השנה ומגיש דוח שנתי; חברה מגישה דוח שנתי ומשלמת מס על הכנסתה החייבת. מעסיק או משלם תשלומים מסוימים עשוי להידרש גם לתיק ניכויים. המקדמות אינן תמיד המס הסופי: לאחר הכנת הדוח השנתי נעשית התחשבנות לפי התוצאה בפועל.
מס ערך מוסף
מע״מ מבוסס על עסקאות ועל מס תשומות. עוסק מורשה גובה מע״מ בעסקאות החייבות, מדווח עליו ומבקש לנכות מס תשומות המותר בניכוי לפי הדין. הדוח התקופתי יכול להיות חודשי או דו־חודשי, בהתאם לסיווג שנקבע לעסק. חשוב להבחין בין מע״מ שנגבה מהלקוח לבין הכנסה של העסק: סכום המע״מ מיועד להעברה לרשות לאחר ההתחשבנות.
ביטוח לאומי
המוסד לביטוח לאומי גובה דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. אצל עצמאי החיוב מבוסס על הכנסה משוערת ובהמשך מותאם למידע השנתי. חברה שמעסיקה עובדים, ובכלל זה בעל שליטה המקבל שכר, מדווחת ומשלמת במסגרת השכר. סיווג לא נכון או מקדמות שאינן מתאימות להכנסה עלולים ליצור חוב או תשלום יתר.
כאשר מתקבל מכתב, יש לזהות תחילה מי הגוף השולח, לאיזו תקופה הוא מתייחס, מה נדרש ומהו המועד האחרון. אין להניח שדיווח לגוף אחד מחליף דיווח לאחר. תיק מסודר, הרשאות דיגיטליות מעודכנות וקשר רציף עם המייצג מאפשרים להגיב מהר יותר ולשמור על עקביות בין הדיווחים.